<h1>הרוקח סימן קע"ה</h1>
<h2>דף ה.</h2>
אמר רב אין מבוי ניתר בלחי וקורה עד שיהיו בתים וחצירות פתוחות למבוי. לחי הבולט מדופנו של מבוי פחות מד' אמות נידון משום לחי ואין צריך לחי אחר להתירו. נראה מבפני' ושוה מבחוץ או נראה מבחוץ ושוה מבפנים נידון משום לחי. ירושלמי בין הלחיים אסורין.
<h2>דף ו:</h2>
מבואות מפולשין לרשות הרבים עושה צורת הפתח מיכן ולחי מיכן או קורה מכאן. רשות הרבים שהוא י"ו אמה המפולש מב' צדדין ומצויין שם ס' רבוא ואין שם חומה או מכוון משער לשער צריך דלת מכאן ודלת מכאן. נראה דהלכה כשמואל דמבואות המפולשות לרשות הרבים צריכין לחי לצדה אחד הראוי לנעול וכן משמע בפ' כיצד מעברין גבי עיר של יחיד וכן בפ' כל כתבי הקדש. עיר שיש בה מבוי בג' מחיצות ובמחיצה שלישית יש שער העיר ונכנסין ויוצאין בו רבים לא סגי בלחי וקורה אלא בב' דלתות דלת מכאן ודלת מכאן ולנעול בלילה וכן משמע בכיצד מעברין (דף נ"ט) גבי עיר של רבים ורשות הרבים עוברת בתוכה דלא סגי לה בלחי. ובכל מלכותינו כאן אין רשות הרבים כי אין מצויין שם ס' ריבוא בני אדם כמו שהיו במדבר הולכים במשכן.
<h2>דף ט.</h2>
אמר רב אין מבוי ניתר בלחי וקורה עד שיהיו בתים וחצירות פתוחות למבוי. לחי הבולט מדופנו של מבוי פחות מד' אמות נידון משום לחי ואין צריך לחי אחר להתירו. נראה מבפני' ושוה מבחוץ או נראה מבחוץ ושוה מבפנים נידון משום לחי. ירושלמי בין הלחיים אסורין.
<h2>דף י:</h2>
מבוי שהוא רחב כ' אמות עושה פס גבוה י' במשך ד' אמות ומעמידו לאורכו של מבוי רחב ט"ו אמה מרחיב ב' אמות ועושה פס ג'. ומבוי שאורכו כרוחבו הוי כחצר ואינו ניתר אלא בפס ד'. כותל שצידו אחד כנוס מחבירו ונראה מבחוץ או מבפנים נידון משום לחי.
<h2>דף יד:</h2>
לחי הכשר מבוי בית הילל אומר או לחי או קורה. לחיים גובהן י' טפחים ועוביין כל שהוא אפילו כחוט הסרבל עשה לחי לחצי מבוי יש לו חצי מבוי לחי שהפליגו מן הקרקע ג' או שהפליגו ג' מן הכותל לא עשה ולא כלום. ירושלמי לחיים הסמוכים לכותל פחות מג' מותר ג' אסור. בתוספתא לחיים גבוהין מן הארץ ג' או משוכין מן הכותל ג' טפחים צריך למעט. לחי העומד מאליו הוי לחי דלחי משום מחיצה אפי' לא נעשית לשם זה הוי מחיצה נפלה המחיצה ונשתייר שיעור הלחי מכשיר המבוי.
